מסע אילת יצא לא כפי שתכננו, התכנון היה לצאת למסע אילת ימים שני עד חמישי, מסלולים מאתגרים בהרי אילת מרהיבים. בפועל יצא אחרת ממה שתכננו, למדנו להתמודד עם שינויים בלתי צפויים, ולהפוך את הלימון ללימונדה.
ביום שני הגענו לאזור יתיר ושם עבדנו בעבודה תורמת של סיקול אבנים, והכנת שביל למטיילים במקום, וגם קיבלנו הסבר על המקום.
הלכנו רגלית לחניון שחרות, הדלקנו מדורה , שרנו ניגונים והלבבות נפתחו, נרקם קשר בין חניכים שנה א' לשנה ב', ושיחות אינטימיות התפתחו בין החניכים.
ביום שלישי בבוקר התפללנו במניין בחניון שחרות, וגם קראנו בתורה את הקריאה של ראש חודש. התכוננו לצאת למסלול שתוכנן ליום שלישי, אך בשל החשש לשיטפונות בוטל המסלול. שעות ארוכות של חוסר ידיעה, איך משנים את התוכניות בהתאמה למזג האוויר? מה יקרה לטיול?
בסוף הוחלט לנסוע לחוף אלמוגים באילת ולעשות שם שנורקלים, שיחקנו משחקי חוף ונהנינו מהים של אילת. לאחר מכן הגענו למכינת באר אורה שאירחה אותנו בשל השינויים במזג האוויר, עשינו שם על האש והצטרפנו אליהם לתפילה. בהמשך הערב לאחר שעות של אי וודאות חזרנו למכינה שלנו, מכינת משכיות עם יותר יכולת להתמודד עם שינויים וקשיים בחיים.
ישר כוח לכל החניכים שהתגברו על השינוי בתכניות, ונהנו ממה שאפשר. גאים בכל אחד ואחד מכם.
